במצב דברים בו נחקר אדם באזהרה או הוגש נגדו כתב אישום כי בלית ברירה הפעיל כוח נגד אחר שהתפרץ או נכנס לביתו/חצרו/משקו החקלאי /עסקו, במטרה לבצע עבירה והוא הדף את האחר באופן מיידי בצורה שאינה בלתי סבירה בעליל, הוא עשוי לזכות בהגנת החוק.

סעיף החוק 34י1 לחוק העונשין:

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –

(1) המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;

(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

התנאים שיש לעמוד בהם על מנת לזכות בהגנת הסעיף (פורשו בפסק דינו של בית המשפט העליון ע"פ 5184/14 ניתן בשנת 2016).

הנטל לעמוד בתנאים רובץ על הנאשם לעורר ספק סביר שסייג הגנת בית מגורים מתקיים ואז על התביעה נטל ההוכחה העיקרי להסיר את הספק.

  1. התנאי הראשון, הינו התפרצות או כניסה לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, בכוונה לבצע עבירה, או ניסיון לעשות זאת.
  2. התנאי השני, המיידיות. צריך כי מעשה ההתגוננות יהיה "דרוש באופן מיידי כדי להדוף" את הפורץ.
  3. התנאי השלישי, דרישת הנחיצות. קיימת בספרות ובפסיקה הבחנה בין נחיצות כמותית, אשר עוסקת במידת הכוח שיש להפעיל כנגד הפורץ עת מדובר בהגנת בית מגורים, לבין נחיצות איכותית, שעניינה בקיומן של אלטרנטיבות אחרות מלבד השימוש בכוח.
  4. התנאי הרביעי, מעשה ההדיפה לא היה בלתי סביר בעליל.
  5. התנאי החמישי, אדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות, תוך שהוא צופה מראש את ההתפרצות.

מספר דוגמאות מהפסיקה של מקרים בהן נאשמים זוכו מכוח סייג הגנת בית מגורים:

ת"פ 71598-07-19 ניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע בשנת 2022 זיכוי מעבירת תקיפה- בעלים של דירה נכנס לדירה בה מחזיק השוכר כדין ללא רשות מוקדמת ותוך כדי שהוא מצלם את השוכר ואת פנים הדירה ללא רשות ובמטרה להקניט את השוכר. לאחר שהשוכר ביקש ממנו לצאת ולהפסיק לצלם ובעל הדירה לא עשה כן, השוכר הדף אותו למחוץ לדירה, בכך שהרים אותו עם ידיו והניח אותו למחוץ לבית ובית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת התקיפה.

ת"פ 45546-08-18 ניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים בשנת 2021 זיכוי מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש- מתלונן נכנס לחצרו של הנאשם (שכנו) ללא רשות, היכה בידו של הנאשם והחל לתקוף גם את אחיו של הנאשם. הנאשם בתגובה הדף את המתלונן על ידי כך שהיכה אותו באמצעות כלי כלשהו פעם אחת על מנת שיצא מהחצר. בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

ת"פ 31419-12-10 ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב בשנת 2013 זיכוי מעבירה של חבלה או פציעה כשעבריין מזוין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות- בעקבות ויכוח קשה בין שכנים, טיפס מתלונן צעיר מעל גדר הבית של הנאשם במטרה לתקוף אותו והנאשם המבוגר הדף אותו בכך שהיכה בראשו באמצעות מוט ברזל. למתלונן נגרם חתך זב דם במצחו ונזקק לטיפול רפואי. המתלונן בתגובה אחז בגרונו של הנאשם ואז אישתו של הנאשם גם היא אישה מבוגרת היכתה את המתלונן עם מוט עץ כדי להגן על הנאשם, אולם פגעה בידה של אמו של המתלונן שהייתה במקום. בית המשפט זיכה את הנאשם ואת אישתו מעבירות חבלה או פציעה כשעבריין מזוין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

ת"פ 1010/07 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2009 (עניינו של שי דרומי) זיכוי (בדעת רוב) את הנאשם מעבירות של הריגה וחבלה בכוונה מחמירה, תוך החלת סייג "הגנת בית מגורים" והרשעה פה אחד בעבירות נשק.

הנאשם, חוואי שגר בחוות בודדים, התעורר בלילה משנתו לשמע נביחות כלבו (שהורעל למוות) וגילה ארבעה פורצים רעולי פנים המנסים לפרוץ לדיר הצאן שלו. לאחר שנתקל בהם בשער החווה ואחד מהם החזיק מספרי ברזל גדולים, ירה לעברם ששה כדורים, פצע אחד והרג פורץ נוסף בעת שנמלטו, ובעקבות כך הואשם בהריגה, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק.

דעת הרוב קבעה כי על המקרה חל סייג "הגנת בית מגורים. סייג זה מקל עם המתגונן בכך שהוא מייתר את הצורך להוכיח "תקיפה שלא כדין" או "סכנה מוחשית", ומוריד את רף הסבירות הנדרש למבחן מקל של מעשה שאינו "בלתי סביר בעליל".

שופטי הרוב קבעו כי הירי הרציף של חמשת הקליעים הנוספים, אשר נמשך פחות משנייה וחצי בתנאי חשיכה, פחד ואימה משתקת, לא היה "בלתי סביר בעליל" בנסיבות העניין. מאחר שהנאשם עורר ספק סביר לגבי התקיימות תנאי הסייג והתביעה לא הסירה אותו, הוא זוכה מחמת הספק מעבירות ההריגה והחבלה.

לצד הזיכוי מעבירות האלימות, הורשע הנאשם פה אחד בעבירות של החזקה ונשיאת נשק ללא רישיון.

סיכום:

מאז החוק שנחקק בשנת 2008 בעניין הגנת בית מגורים והפסיקה לאחריו נראה כי התחזקה זכותו של אדם להגן על חייו ועל קניינו בביתו הוא מבצרו. ניתנה לבעל הבית/מחזיק הבית זכות הגנה רחבה יותר מעצם מתן היתר לעשות שימוש בכוח כדי להדוף פורץ, גם אם לא הותקף וגם אם לא הייתה סכנה לחייו, ואף להפעיל כוח גדול יותר כדי להדוף את הפורץ, מזה המותר בנסיבות של הגנה עצמית קלאסית והכל בכפוף לתנאי הסעיף ופירושו לפי פסיקת בתי המשפט.

מאחר שכל מקרה תלוי נסיבות, מומלץ לקבל ליווי משפטי כבר מהשלב הראשון כדי לבסס נכון את הטענה ולהגן על הזכויות.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד יובל פסטרנק.